החלטה בתיק בש"א 6796/07

בקשה להעמדת הליכים בשל 'הליך תלוי ועומד'.

בין המבקשת (להלן - בזק) לבין המשיבה (להלן - ברק) נתגלע סכסוך בעניין תשלומים בגין קישור גומלין, קרי, עמלות שעל ברק לשלם לבזק בגין שימוש שעושים חלק מלקוחותיה בתשתיות של בזק בשיחותיהם לחו"ל. בזק נטלה לעצמה סכום כסף בשיעור הקרוב לשבעה מיליוני שקלים מתוך כספים שהיה עליה להעביר לברק, בטענת קיזוז.

בהתאם לסעיף 5 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - חוק התקשורת), הובא העניין להכרעת שר התקשורת. בהוראתו מיום 4.1.06 קבע השר כי "...על 'בזק' לחדול לאלתר מכל קיזוז בגין 'עמלת הגביה' הנדונה, ולהחזיר למפעילים הבינ"ל את הסכומים שהיא קיזזה מתשלומי ההעברה שהיא שילמה להם" (עמוד 9 להחלטה).

על הוראתו זו של השר ערערה בזק לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ע"א 1053/06), מכח סעיף 5(ד) לחוק התקשורת. ביום 6.9.06 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, בקובעו כי הוא נעדר סמכות עניינית לדון בו. על-פי קביעתו, ניתנה הוראת השר על-פי סעיף 5(ג) לחוק התקשורת, ואילו האפשרות לערער לבית המשפט המחוזי קיימת רק על הוראה שניתנה על-פי סעיף 5(ד) לחוק זה. אגב אורחא ומעבר לצורך, הביע בית המשפט המחוזי בתל אביב את דעתו כי גם לגופו של עניין, דינו של הערעור להידחות.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ערערה בזק לבית המשפט העליון (ע"א  8650/06). טיעוני הצדדים הוגשו, והערעור עתיד להישמע בקרוב. בזק חששה כי אם יידחה ערעורה לבית המשפט העליון היא תיוותר ללא סעד, שכן אם תבקש לתקוף את הוראת השר בבג"ץ רק לאחר דחיית הערעור, ייטען כלפיה כי עתירתה לוקה בשיהוי. לפיכך, בד-בבד עם הגשת הערעור, הגישה גם עתירה לבג"ץ ובה תקפה במישור המינהלי את הוראת השר (בג"צ 7812/06).

דא עקא, בשום שלב לא טרחה בזק לעתור לעיכוב ביצוע הוראתו של השר. בזק נהנית מכך שברק אינה יכולה להגיש את הוראתו של השר לביצוע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. כך היא נהנית מכל העולמות - הכסף נתון לה, והזמן לעשות בו כטוב בעיניה. מצב דברים זה הוא שאילץ את ברק להגיש את תביעתה לבית משפט זה, בבקשה לחייב את בזק לקיים את הוראת השר, קרי, לשלם את סכום הכסף שקיזזה, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.

מצב הדברים של העדר יכולת הגבייה, שאילץ את ברק להגיש את התביעה, הוא גם הטעם להתנגדותה לבקשת בזק להעמדת ההליכים. יש טעם רב בדבריה: אכן, את התביעה דנן אין לראות אלא כאמצעי שנועד להוציא לפועל את הוראת השר, שכן כל עניינה אינו אלא לאפשר את אכיפת הוראת השר על בזק באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. אילו בהליכי הוצאה לפועל רגילים היה מדובר, לא היה ניתן לעכבם אלא על-ידי בקשה לעיכוב ביצוע בבית המשפט המוסמך. ככלל, ברור וידוע כי בעצם הגשת ערעור אין כדי למנוע את ביצוע פסק הדין, למרות שהדיון בערעור מעורר, מטבעו,  אותן השאלות שהוכרעו כבר בפסק הדין נשוא הערעור. אם יטען בעל דין שנגדו נפתחו הליכי הוצאה לפועל - ולא ביקש מבעוד מועד עיכוב ביצוע - כי יש לעכב את הליכי הביצוע הללו נגדו משום שישנו 'הליך תלוי ועומד' בערעור, בוז יבוזו לו.

בענייננו, בקשה לעיכוב ביצוע לא הוגשה במועד. ברק מצביעה על כך שבמסגרת סכסוך אחר שהובא להכרעתו של השר, כשביקשה בזק לערער על הוראתו - הקדימה וביקשה את עיכוב ביצועה של הוראת השר. בכך, לטענת ברק, גילתה בזק עצמה את דעתה שמחובתה לבקש מערכאה מוסמכת עיכוב ביצוע בטרם הגשת ערעור, ולא - מחובתה להקדים ולשלם את אשר נקבע על-ידי השר. מן הניסיון לבקש את עיכוב ביצוע ההוראה בדרך של עיכוב ההליכים עד לבירור הערעור, עולה ניחוח של חוסר תום לב. דומה כי זהו ניסיון נוסף 'להרויח' מכך שהוראתו של השר אינה ניתנת לאכיפה בלשכת ההוצאה לפועל.

לפיכך הבקשה נדחית.

קדם משפט נקבע ליום 8.7.08 בשעה 13:30.

בזק תשא בהוצאות הבקשה וכן תשלם לברק שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

ניתנה היום, ח' באייר תשס"ח (13 במאי 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק  ההחלטה לב"כ הצדדים.                                                                                

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: